מאמרים

כאשר כאב ושחיקה בברך מגיעים לשלב שבו עולה האפשרות של ניתוח, רבים מהמטופלים חשים חשש טבעי. אחת השאלות השכיחות ביותר שאני נשאל במרפאה היא: "האם

אחת הסיבות המרכזיות לכך שמטופלים דוחים ניתוח החלפת מפרק היא החשש מהכאב שלאחריו. במשך שנים רבות, ניתוחים אורתופדיים אכן נחשבו ככואבים במיוחד, והטיפול התבסס בעיקר

בעבר, ניתוח החלפת ברך לווה באשפוז ממושך, מנוחה ממושכת במיטה ושימוש נרחב במשככי כאבים חזקים. ההנחה הייתה שהגוף זקוק למנוחה מוחלטת כדי להחלים. כיום הגישה

כמעט מדי יום אני פוגש במרפאה מטופלים בני 50 ומעלה המגיעים מודאגים עם דו"ח MRI ובו האבחנה: “קרע במניסקוס”. עבור רבים, המילה “קרע” נשמעת כמו

במשך עשורים, המטרה של כל מנתח אורתופדי בניתוח החלפת ברך הייתה פשוטה: ליצור רגל ישרה לחלוטין. האמנו שאם נחתוך את העצם בזווית של 90 מעלות

ניתוח החלפת מפרק ירך או ברך הוא צעד משמעותי, אך ההצלחה אינה מסתיימת בחדר הניתוח. השלב הקריטי באמת מתחיל דווקא בבית. המעבר מהמחלקה המוגנת אל

אחת השאלות השכיחות ביותר שאני נשאל במרפאה היא: “לכמה זמן המפרק הזה יחזיק מעמד?”. בעבר נהגנו לדבר על טווח של 10–15 שנים, אך בעשורים האחרונים

עבור כל מנתח אורתופדי, זיהום במפרק מלאכותי (PJI) הוא הסיבוך שאנו פועלים למנוע יותר מכל. לשמחתנו מדובר באירוע נדיר מאוד, המתרחש בפחות מ־1% מהניתוחים הראשוניים,

מטופלים רבים מגיעים למרפאה עם אותה תחושת תסכול:“דוקטור, הקפדתי על ספורט ותזונה לאורך שנים – אז למה דווקא אצלי הברך נשחקת?”. התשובה אינה פשוטה, והיא

ניתוח החלפת מפרק נועד להחזיר את החופש לנוע, לטייל, לעסוק בספורט – וגם ליהנות מחיי אינטימיות מלאים. מטופלים רבים חווים עוד לפני הניתוח ירידה משמעותית