מהו סינוביטיס וכיצד מטפלים במחלה זו?
כאב ונפיחות, נוקשות סביב מפרק, באופן שפוגע בתנועה ומגביל את המטופל, זו התמונה הקלינית הקלאסית של סינוביטיס. מדובר בדלקת של הקרום הסינוביאלי, אותה רקמה דקה שעוטפת את פנים המפרק ומפרישה את הנוזל שמאפשר לו לנוע בצורה חלקה וחופשית. במאמר שלפניכם נסביר מהו סינוביטיס, למה מתפתחת המחלה, איך מאבחנים אותה, אילו סוגים ישנם, מה אפשר לעשות כדי להקל על המטופל וכמה זמן אורכת ההחלמה בנסיבות שונות.
המאמר שלפניכם מכין מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי. לייעוץ פרטני לגבי מחלות מפרקים ואפשרויות הטיפול, ד"ר שניר הלר מומחה להחלפת מפרקים.
מה חשוב לדעת?
סינוביטיס היא דלקת בקרום המפרק הגורמת לכאב, נפיחות ונוקשות. הטיפול ומשך ההחלמה תלויים בגורם לדלקת ובחומרתה.
- הגורמים לדלקת: עומס יתר, חבלה, שחיקת מפרק, מחלות אוטואימוניות או זיהום.
- אבחון סינוביטיס: בדיקה רפואית ולעיתים אולטרסאונד, בדיקות דם או ניקור מפרק.
- דרכי הטיפול: בהתאם לגורם, הפחתת עומס, פיזיותרפיה, טיפול תרופתי ולעיתים התערבות נוספת.
- מתי לפנות בדחיפות? כאשר מופיעים חום, נפיחות מהירה, כאב עז או קושי לדרוך.
מהו סינוביטיס ובאיזה אופן מתפתחת הדלקת?
הקרום הסינוביאלי אחראי על שימון המפרק ועל הזנת הסחוס. כאשר הקדום נעשה מודלק, בתגובה לכך הוא מפריש יותר נוזל, מתעבה ונעשה רגיש. אלה הסיבות לכך שהמטופל יחוש בכאבים ובנפיחות. הדלקת יכולה להופיע במפרק אחד או בכמה מפרקים גם יחד והיא שכיחה במיוחד במפרק הברך, בירך, בקרסול, בכתף ובשורש כף היד.
הסיבות להתפתחות סינוביטיס יכולות להיות:
- עומס יתר על המפרק
- חבלה, פגיעה במפרק
- במחלה אוטואימונית כדוגמת דלקת מפרקים שגרונתית (מערכת החיסון תוקפת את רקמת המפרק)
- לעיתים הסיבה היא זיהום (חיידקי או ויראלי)
- דלקת שנלווית לשחיקה במפרק או לדלקות אחרות שמהן סובל המטופל
אילו תסמינים אופייניים לסינוביטיס?
התסמינים הנפוצים של סינוביטיס:
- כאב שמחמיר תחת עומס או בתנועה, אך לעיתים גם כאשר המטופל נתון במנוחה.
- המפרק נראה מעובה, ניתן לחוש כי העור סביבו חם למגע.
- אופיינית נוקשות במפרק בשעות הראשונות אחרי היקיצה או אחרי חוסר תנועה, למשל אחרי ישיבה ממושכת.
- ישנה הגבלה בטווח התנועה, המטופל מדווח על קושי ליישר או לכופף את המפרק עד הסוף.
- לעיתים נראה עלייה בחום הגוף, המטופל מדווח על עייפות והרגשה כללית רעה, בעיקר בדלקת זיהומית או אוטואימונית פעילה.
"במפרק דלקתי, נבקש לברר תחילה מהם התסמינים, מה מרגיש המטופל והיכן ממוקדת הדלקת. כאשר נבין מהו מוקד הדלקת והסיבה לכך, טיפול יהיה ממוקד ויעיל יותר. עוצמת התסמינים ומשך הזמן שהמטופל סובל מהם עוזרים להבחין בין הסוגים השונים של המחלה. ולכן אנו מבקשים מהמטופל לתאר את התסמינים אותם הוא חווה, בצורה כמה שיותר מדויקת ומלאה."
במפרק דלקתי, נבקש לברר תחילה מהם התסמינים, מה מרגיש המטופל והיכן ממוקדת הדלקת. כאשר נבין מהו מוקד הדלקת והסיבה לכך, טיפול יהיה ממוקד ויעיל יותר. עוצמת התסמינים ומשך הזמן שהמטופל סובל מהם עוזרים להבחין בין הסוגים השונים של המחלה. ולכן אנו מבקשים מהמטופל לתאר את התסמינים אותם הוא חווה, בצורה כמה שיותר מדויקת ומלאה.
איך מאבחנים סינוביטיס בצורה בטוחה?
על מנת לאבחן יבקש הרופא לדעת מתי התחיל הכאב, אם קדמה לו חבלה או מחלה, אם המטופל סובל מקישיון בוקר במפרק ואם מעורבים מפרקים נוספים. חשוב לדווח לרופא אם סבלתם בעבר מפגיעה במפרק, אם קיבלתם בעבר המלצה לניתוח כדוגמת ניתוח להחלפת מפרק ברך. הרופא גם יבדוק האם ישנה נפיחות, האם ישנה רגישות באזור המפרק, האם נשמר טווח התנועה וכיוצא בזה.
כחלק מהאבחון הרופא ימליץ על בדיקות נוספות, לפי הצורך, למשל:
- באולטרסאונד ניתן לאבחן עיבוי של הקרום הסינוביאלי ונוזל במפרק. לפני הצורך ניתן לבדוק את הנוזל בניקור.
- צילום רנטגן יכול לחשוף שינויים בעצם, האם ישנו מרווח במפרק. מתאים מאוד כאשר רוצים לשלול מצבים רפואיים אחרים.
- MRI עשוי לסייע במידה והתמונה הקלינית איננה ברורה או כאשר מתוות פגיעות ברקמות רכות.
- בדיקות דם לאבחון מדדי דלקת יכולות לזהות סימנים למחלות אוטואימוניות.
- ניקור מפרק מקובל כשיש חשד לזיהום. פירוש הדבר הוא ששואבים נוזל מהמפרק ובודקים אותו במעבדה. בדיקה זו מסייעת להבחין בין זיהום לבין דלקת שאינה זיהומית.
אילו סוגי סינוביטיס יש ומתי עולה החשד לזיהום?
אפשר לחלק את הסינוביטיס למחלה חריפה לעומת מחלה כרונית או לחלק את הסוגים לפי הסיבה, כך למשל סינוביטיס אוטואימונית, טראומטית או זיהומית. סימן חשוב שצריך להכיר הוא חשד לזיהום. אם המפרק חם למגע, אם ישנה נפיחות חריגה, אם המטופל סובל מכאבים חזקים, עלייה חום ולא יכול לשאת משקל, יש לפנות בדחיפות לרופא.
חריפה וכרונית
סינוביטיס חריפה (אקוטית) זו מחלה שמופיעה בפתאומיות, בדרך כלל בתוך שעות ולכל היותר ימים. מדובר בפגיעה הקשורה לחבלה, לזיהום או להתלקחות של מחלה. סינוביטיס כרונית נמשכת שבועות וחודשים, מופיעה לעיתים במחלות אוטואימוניות או בבעיות מכניות חוזרות. בדלקת ממושכת יהיה צורך מובהק בבדיקות דם והדמיה.
סינוביטיס זיהומית
זיהום במפרק הוא מצב רפואי דחוף. הזיהום מתבטא בחום, כאב עז, התנפחות מהירה וחוסר יכולת לשאת משקל על המפרק. מקובל לערוך ניקור לאבחון וכן לנקז את הנוזל לפי הצורך לצד טיפול אנטיביוטי. עיכוב בטיפול עלול להזיק לסחוס ולכן חשוב להגיע לטיפול בהקדם.
עומס יתר וחבלה
פעילות ספורטיבית אינטנסיבית, עבודת כפיים, חבלה ישירה או מיקרוטראומה חוזרת יכולים לעורר דלקת בקרום הסינוביאלי. במקרים כאלה הכאב קשור לפעילות והנפיחות מופיעה אחריה. הטיפול מתמקד בהפחתת העומס וחיזוק השרירים התומכים.
סינוביטיס חולפת בילדים
מצב שכיח יחסית שמתבטא בכאב וצליעה עקב כאבים בירך, לרוב אחרי מחלה ויראלית. ברוב המקרים הילד מרגיש טוב יחסית והמצב חולף לאחר מנוחה. עם זאת חשוב לשלול זיהום במפרק, במידה והחום עולה ואם הילד חש בכאב חזק.
סינוביטיס בברך, מה לעשות כשיש נפיחות וכאב?
הברך היא מפרק פעיל ביותר ועליו פועל עומס ניכר. לכן זהו אחד המפרקים השכיחים ביותר לסינוביטיס. הגורמים לכך הם פגיעות ספורט, קרע במניסקוס או בגיד צולב, שחיקה של הסחוס ומחלות דלקתיות.
כשיש נפיחות וכאב בברך, כדאי:
- להפחית עומס
- להימנע מקפיצות ומכפיפות עמוקות של הברך
- להיות בתנועה, ללא עומס, משום שיש בכך כדי לשמר ולשפר את טווח התנועה
- פיזיותרפיה עוזרת בחיזוק השרירים שמייצבים את הברך
- חבישה אלסטית יכולה להקל על הנפיחות ולתת תחושת יציבות
סינוביטיס במפרק הירך בילדים ומבוגרים, מה חשוב לדעת?
בילדים, הגורם השכיח הוא סינוביטיס חולפת, אך תמיד חשוב להבדיל אותה מזיהום במפרק, שהוא מצב דחוף. בבדיקה, החום, מדדי הדלקת ומידת הקושי לשאת משקל עוזרים לקבוע את הכיוון.
במבוגרים, הסינוביטיס בירך קשורה לרוב לעומס יתר או לאוסטאוארתריטיס, ולעיתים למחלות דלקתיות. כאב במפרק הירך מתבטא פעמים רבות בכאב במפשעה, בישבן או אפילו בברך, ולכן האבחון דורש תשומת לב. ההדמיה, אולטרסאונד, צילום או MRI, נבחרת לפי החשד הקליני.
מה הטיפול המקובל ומה אפשר לעשות לבד?
הטיפול תלוי בסיבה, אך יש כמה עקרונות משותפים:
- תרופות נוגדות דלקת עוזרת לשיכוך כאבים ונפיחות. יש להשתמש בהן לפי הנחיית הרופא בלבד, במיוחד אצל במטופלים בעלי מחלות רקע.
- רצוי להפחית את העומס על המפרק, אך חשוב להמשיך להפעיל את המפרק.
- ניתן לקרר את האזור אם סובלים מכאב חריף. למפרק נוקשה, ניתן לחמם את האזור.
- פיזיותרפיה מסייעת למטופלים ל שימור טווח תנועה, חיזוק וכדי לחזור לפעילות בבטחה ובהדרגה.
- הזרקת סטרואידים מקלה על דלקת עקשנית, לא מתאים למחלה זיהומית.
- אנטיביוטיקה מתאימה לטיפול בסינוביטיס זיהומית, לעיתים בשילוב ניקוז המפרק.
- אף כי ניתוח להחלפת מפרק הירך איננו נחשב לטיפול מקובל בתור קו ראשון, הרי שאם המחלה נמשכת ויתר הטיפולים לא מביאים להקלה ולשיפור, הרי שניתן להביא בחשבון כריתה של הקרום הסינוביאלי בניתוח או בארתרוסקופיה.
עוד כמה דברים שהמטופלים יכולים לעשות לבד: להמשיך להפעיל את המפרק, אבל בעדינות ובזהירות, להימנע מפעילות שמחמירה את הכאב, להרים את הגפה כשיש נפיחות ולעקוב אחר התסמינים. אם אין שיפור בתוך כמה ימים או אם המצב מחמיר, כדאי לפנות לרופא.
כמה זמן לוקחת ההחלמה מסינוביטיס לפי הסיבה?
משך ההחלמה תלוי בסיבה למחלה. על קצב ההחלמה משפיעים גיל המטופל, מחלות רקע, מידת שיתוף הפעולה, חומרת הדלקת. לאורך ההחלמה שימו לב האם הכאב יורד, האם הנפיחות יורדת והאם אתם חשים שיפור בטווח התנועה. אם אין הטבה או שהמצב מחמיר, פנו לרופא. זמן החלמה אופייני:
- אם מדובר בעומס יתר או חבלה קלה, ניתן לצפות להחלמה מהירה יחסית. לרוב ימים עד מספר שבועות.
- בסינוביטיס אוטואימונית ההחלמה לרוב ארוכה יותר. הטיפול התרופתי יכול להקל מאוד אך ההחלמה אינה נמדדת בימים והמעקב נמשך לאורך זמן.
- בסינוביטיס זיהומית ההחלמה קשורה במהירות האבחון ובטיפול. ניתן לצפות להחלמה במשך שבועות, כאשר המטופל עשוי להזדקק לאשפוז בחלק מהמקרים.
- סינוביטיס בילדים לרוב חולפת תוך ימים ספורים.
מתי צריך לפנות לרופא בהקדם?
יש מצבים שבהם יש לפנות לרופא ללא דיחוי:
- חום לצד כאב או נפיחות במפרק.
- כאב שמונע מהמטופל לדרוך על הרגל או להפעיל את המפרק.
- התנפחות מהירה.
- חבלה משמעותית.
- כל חשד לזיהום במפרק.
שאלות נפוצות על סינוביטיס:
במקרים קלים, למשל אחרי עומס יתר או סינוביטיס בילדים, הדלקת יכולה לחלוף עם מנוחה. אם התסמינים נמשכים או מלווים בחום, חשוב להיבדק. דלקת זיהומית או אוטואימונית לא תחלוף מעצמה ללא טיפול.
סינוביטיס היא דלקת בקרום שעוטף את פנים המפרק. דלקת בגיד היא דלקת ברקמת הגיד ואילו בורסיטיס היא דלקת בשקית נוזל שמרפדת בין עצם לרקמות רכות. התסמינים עשויים להיות דומים.
הדלקת אינה מדבקת. גם אם המחלה נובעת מזיהום (הגורם יכול להיות חיידק או נגיף), הרי שהמפרק הדלקתי עצמו אינו מקור להדבקה.
מומלצת פעילות עדינה ולא להעמיס על המפרק. ניתן הליכה קצרה, שחייה או תרגילי טווח תנועה. כדאי להימנע מפעילות שמחמירה את הכאב. כאב שמחמיר במהלך פעילות או אחריה הוא סימן שצריך להפחית את העומס.
בשלב החריף כשיש נפיחות וחום במפרק עצמו, טיפול בקרח מתאים. טיפול על ידי חימום אזור המפרק מתאים לקישיון ולנוקשות במפרק (אם אין נפיחות חריפה).
אם הדלקת נמשכת ולא מטפלים, הנזק עלול לפגוע במפרק. דלקת כרונית עלולה לפגוע בסחוס וזיהום שלא מטופל בזמן עלול לפגוע קשה במפרק. בכל מקרה של ספק, עדיף להיוועץ עם רופא.
האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד ואינו מחליף ייעוץ רפואי.
